מכשור אנדוסקופי חדיש ומתקדם לביצוע ניתוחים וטיפולים כירורגיים זעיר-פולשניים כפתרון לחסימות בלוטות הרוק יוצג בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לכירורגיית הפה והלסתות, שיתקיים ב-18-15 ביוני במרכז הרפואי "זיו" בצפת.

היו"ר המדעי של הכנס הוא פרופ’ נרדי כספי מ"הדסה". דברי פתיחה ישמיע מנהל "זיו" אל"מ (מיל.) ד"ר סלמאן זרקא, והאורחים מחו"ל יהיו: פרופ’ סלבטורה דאמאטו וד"ר מריו סנטה-אגטה, מומחה בכירורגיית פה ולסתות שניהם מבית הספר לרפואה באוניברסיטת נאפולי, איטליה; פרופ’ דונג סאוק שאו מהמחלקה לכירורגית הפה והלסתות באוניברסיטת דגאו בקוריאה; פרופ’ אדוארד וולמסדה קסטאלון, מומחה לכירורגיית פה ולסתות מאוניברסיטת ברצלונה בספרד; ד"ר פייטרו סלבאטורי-מומחה כירורגית פה ולסתות ואף אוזן גרון, מנהל המרכז הרפואי סנט ג'וזף במילנו, איטליה וד"ר ויסצ'יאוני אלסנדרו כירורג מומחה בקליניקה פרטית באיטליה.

בין המומחים והמרצים מישראל יהיו עוד פרופ’ עודד נחליאלי מנהל המחלקה לכירורגיית הפה ולסתות במרכז הרפואי ברזילי, פרופ’ גבריאל צאושו מנהל המחלקה לפה ולסת מבילינסון, פרופ’ עדי רחמיאל מנהל המחלקה לכירורגיית הפה והלסתות מרמב"ם, פרופ’ סאמר סרוג'י, מנהל היחידה לכירורגיית הפה והלסתות מהמרכז הרפואי לגליל בנהריה, פרופ’ סטלה צאושו מנהלת המחלקה לאורתודונטיה מהדסה, פרופ’ ניצן ביצ'יצ'ו, מנהל מרכז גולדשטיין לרפואת שיניים אסתטית ומחקר קליני מהדסה, ד"ר מירלה פררו, ד"ר פארס קאבלן מהמרכז הרפואי פורייה, ד"ר אייל טרזי מהדסה.

ד"ר אלחנדרו רויזנטול, מנהל היחידה לכירורגיית הפה והלסתות ב"זיו" ויו"ר הכנס, ציין כי המכשור החדש שיוצג בכנס מרחיב את היכולות הגבוהות הקיימות בכל מחלקת כירורגיית פה ולסתות במרכזי הרפואה השונים. "תחום כירורגיית הפה והלסתות", הדגיש, "מאגד בתוכו תחומי רפואה ואקדמיה מגוונים. הכנס השנה יוחד לנושא הנמצא בלב העשייה היום יומית של כירורגים ורופאי שיניים - השתלים הדנטליים".

לדבריו, "למרות ההתקדמות הטכנולוגית והמידע הרב שקיים כיום בתחום שיקום הפה והלסתות, עדיין יש רבים באוכלוסייה המאבדים שיניים וזקוקים לפתרון קריטי שיאפשר להם לאכול, לדבר ולחיות בבריאות ובנוחות. הטכנולוגיה המתקדמת מציעה פתרונות רבים לסוגיות שונות, באמצעותם ניתן לטפל בבעיה, למשל באמצעות שתלים דנטליים. זהו הפתרון האידיאלי, המתחדש כל העת שמציעה הרפואה המודרנית".

הוא הוסיף: "בארבעה ימי הכנס נתעדכן בבעיות ובפתרונות החדשניים המוצעים בארץ ובעולם בכל הנוגע לכירורגיה טרום שיקומית, בטכניקות החדשניות ובעדכונים המדעיים. כמו כן יתקיים שיח מקצועי בין המומחים".

ד"ר דניאל לזמס, מומחה בכיר ביחידה, הוסיף: "תפיחות בפנים איננה תופעה זרה ונובעת בדרך כלל מבעיות שיניים או מתגובות אלרגיות שונות. אולם לעתים התפיחויות נובעות מחסימות בבלוטות הרוק. האבחון הראשוני של התופעה - חשוב ביותר על מנת להעניק את הטיפול הנכון והמתאים - בהקדם. חסימות בבלוטות הרוק נגרמות בשל הצטברות אבנים בצינוריות הפרשת הרוק, או בשל היצרויות ופיתולים במערכת הובלת הרוק ("קינק")".

לדבריו, "הסיבה לתופעה זו עדיין איננה ברורה לגמרי. היא שכיחה בכל הגילאים, בגברים ובנשים כאחת. בספרות המקצועית קיימים דיווחים המצביעים על שכיחותה בשיעור של 1 ל-20-15 אלף איש שיסבלו בשלב זה או אחר בחיים מחסימה בבלוטות הרוק הגדולות. החסימה מתבטאת בתפיחות פתאומית ומהירה של הפנים, שבדרך כלל צצה בזמן ארוחה, או מיד לאחריה, תוך תחושה של כאב עז".

ד"ר לזמס הדגיש, כי הסיבה לכך היא שלפני האכילה מתרחש גירוי להפרשת רוק בכמות גדולה יותר לשם עיכול המזון, אולם בשל החסימה בצינוריות הרוק, הרוק איננו יכול להיות מופרש לחלל הפה. מעבר לסבל ולאי הנוחות שהחסימה גורמת, במקרים קיצוניים המצב עלול אף להידרדר לכדי זיהום קשה של בלוטת הרוק והרקמות הסמוכות ובסיכון לחסימת נתיב האוויר החיוני לנשימה. התהליך הזיהומי עלול להוביל להרמה של רצפת הפה והלשון, תוך הגבלה בדיבור ולעתים אף בנשימה. מצבים קיצוניים כגון אלו מצריכים התערבות מהירה מצילת חיים, בטרם יתפתח חנק ממשי.

על השלכות החסימה, אמר ד"ר לזמס: "הן הרבה מעבר לאי הנוחות והכאב הנלווים לתפיחויות החוזרות ונשנות. יש ונגרמת בעטיה ירידה במשקל כתוצאה מהימנעות מאכילה סדירה, מופיע יובש בפה והיווצרות של ניקוזים אל פני העור. הפתרון היחיד הוא כירורגי. בעבר במקרים שבהם אובחנו חסימות חוזרות של בלוטות הרוק על ידי אבנים, בוצעו ניתוחים להסרת האבנים יחד עם הבלוטה עצמה. עם ההתפתחויות הטכנולוגיות השונות, החל באחרונה השימוש בטכנולוגיה הזעיר פולשנית, אנדוסקופיה, בהוצאת אבנים מדרכי הרוק. ההליך מבוצע באמצעות מכשור תאורה זעיר ורב עוצמה, בשילוב מצלמה גמישה ויכולת ניתוחית ממוזערת. כל אלו מולבשים על אנדוסקופ צר בקוטר 0.9-0.7 מ"מ. במקרים רבים גם להיכנס לצינוריות הרוק וכך להסיר את החסימה".