עשרות רופאים הפגינו אתמול (ב') בצהריים בכניסה לפקולטה לרפואת שיניים בירושלים, במחאה על כוונת הנהלת "הדסה" לפטר 52 רופאים, כשליש מסגל ההוראה של הפקולטה. בשבוע שעבר הוכרז סכסוך עבודה בבית הספר לרפואת שיניים עקב ההודעה על הפיטורים.

הרופאים טוענים, כי פיטורים כה נרחבים משמעותם המעשית היא סגירת הפקולטה לרפואת שיניים ב"הדסה" - אחת משתי הפקולטות היחידות בישראל להוראה מקצוע זה.

ברקע ההחלטה עומד הסכסוך המתמשך בין הנהלת בית החולים "הדסה" בירושלים לאוניברסיטה העברית. הסיבה לפיטורים הצפויים הוא ניסיונו של מנכ"ל "הדסה", פרופסור זאב רוטשטיין, לצמצם בעלויות כדי לעמוד בהליך ההבראה שבו מצוי בית החולים. ל"הדסה" גירעון של כ-690 מיליון שקל.

הפקולטות לרפואה ולרפואת שיניים מצויות בפועל ב"הדסה", אך הן משויכות לאוניברסיטה. בית החולים מעסיק רופאים שעיקר עבודתם היא הוראה באוניברסיטה. "כלכליסט" דיווח הבוקר, כי בתמורה לשירותי ההוראה, מעבירה האוניברסיטה ל"הדסה" 36 מיליון שקל מדי שנה. המועצה להשכלה גבוהה מעבירה לבית החולים עבור שירותים אלו 70 מיליון שקל מדי שנה.

התשלום האחרון שהעבירה האוניברסיטה העברית ל"הדסה", מסר העיתון, נמוך במיליון שקל בשל החשש של המוסד האקדמי מכך שבית החולים יפחית את השקעתו בפקולטות.

יו"ר ועד רופאי השיניים ומנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסתות ב"הדסה", פרופסור נרדי כספי, אמר לפני ההפגנה: "הרופאים המלמדים כבר 20 ו-30 שנה בפקולטה לא יכולים להיות מריונטות במאבק של 'הדסה' מול האוניברסיטה. סיבות שלא קשורות לעשייה שלנו, לפעילות שלנו ולהצלחה שלנו, יצרו מצב שבו רופאי השיניים הם כבני ערובה עד שמישהו ישלם כופר על שחרורם".

תגובת האוניברסיטה העברית: "האוניברסיטה משלמת ל'הדסה' על שירותי ההוראה בהתאם להסכם הסינוף בין הצדדים ותמורת התחייבות מפורשת להמשיך לקיים את ההוראה הקלינית של הסטודנטים. האוניברסיטה מחויבת להכשרתם המקצועית וללימודיהם התקינים של הסטודנטים ותעשה ככל שביכולתה כדי לצמצם את הפגיעה בהם. האוניברסיטה קוראת להנהלת בית החולים לעמוד בהתחייבויותיה ולא להפוך את הסטודנטים בפקולטה לרפואה ולרפואת שיניים בני ערובה".

פרופסור רוטשטיין אמר ל"כלכליסט": "עצם העובדה ששומעים על הרבה קונפליקטים מצביע על כך שעל פי תפיסתי אני עושה את העבודה שלי. אם היה שקט מוחלט, לא היה צריך אותי. אנחנו צריכים לחסוך עוד 200 מיליון שקל כל שנה, לפחות. חלק ניכר מהחיסכון נעשה באמצעות צמצום בהוצאות, אז ברור שמישהו נפגע. אני לא מצפה מהרופאים להיות בשקט אלא דווקא להגיב, אבל בחכמה. כדי ש'הדסה' תצא מהבוץ שבו היא מצויה חייבים שיתוף פעולה מצד כולם. לבי-לבי עם הסגל האקדמי, אני כואב את כאבם. כאשר משרות של אנשים טובים עומדות על הפרק, אני לא מעוניין להיות צודק אלא למצוא פתרון. הצעתי שגם האוניברסיטה וגם האוצר ייקחו חלק בפתרון הבעיה – אך כל הצעותיי נדחו. הכרחי להבין שהדסה לבדה לא תוכל לשאת בנטל הכלכלי. על מנת למנוע את הפיטורים נדרשים כל הגורמים לתת כתף".