המחסום הגנטי המשמעותי לפיתוח עמידות כנגד דולטגרוויר יכול לאפשר לתרופה להוות טיפול אחזקתי בודד (מונותרפיה) בחולי HIV. החוקרים בחנו האם דולטגרוויר כמונותרפיה אינה נחותה לעומת שילוב של תרופות אנטי-רטרו-ויראליות ישירות (ART) עבור אחזקה של דיכוי וירולוגי בחולי HIV-1 שטופלו בהצלחה עם ART.
עוד בעניין דומה
מחקר פאזה 2 אקראי זה בוצע בשני מרכזים רפואיים בהולנד. במחקר הוכללו חולים בני 18 שנים ומעלה עם דיכוי וירולוגי (פחות מ-50 עותקי HIV RNA למיליליטר) הנמשך לפחות שישה חודשים ורמות CD4 בנדיר של 200 תאים למיקרוליטר או יותר, שיא של 100,000 עותקי HIV RNA למיליליטר או פחות וללא רקע של כשלון וירולוגי. החולים חולקו ביחס של 1:1 לעבור לטיפול חד יומי במינון 50 מיליגרם של דולטגרוויר מיד או לאחר 24 שבועות של טיפול עם ART. חלוקת החולים האקראית רובדה על ידי מספר השיא של עותקי HIV RNA (פחות מ-50,000 עותקים ו-50,000-99,999 עותקים למיליליטר). החוקרים והחולים לא היו סמויים לקבוצת הטיפול. התוצא העיקרי שנבדק היה שיעור החולי עם עומס נגיפי של פחות מ-200 עותקים למילילטר בשבוע 24 עם רווח אי-נחיתות של 12%. אנליזה בוצעה על אוכלוסיית ה"כוונה לטפל" ועל אוכלוסיית החולים שסיימו את הפרוטוקול הטיפולי.
בקבוצת המעבר המיידי לדולטגרוויר היו 51 חולים ובקבוצה בה מעבר בוצע לאחר 24 שבועות, 53 חולים. בקבוצת המעבר המיידי חולה אחד לא סיים את המחקר עקב הפרעות שינה. החוקרים מצאו כי בשבוע 24, מונותרפיה עם דולטגרוויר הייתה לא נחותה לשילוב של ART עם עומס נגיפי של מעל 200 עותקי HIV RNA למיליליטר ב-2% מהחולים בלבד (1/50) בקבוצת המעבר המיידי ובאף אחד מהחולים בקבוצת המעבר המאוחר (הבדל של 2%, רווח בר-סמך 95%: -5-12). מתוך החולים ששובצו בקבוצת המעבר המאוחר, 47 (89%) עברו לקבל דולטגרוויר בשבוע 24 ובעקבות זאת שני חולים (4%) הפסיקו טיפול עקב כאבי ראש (חולה אחד) והפרעות שינה (חולה אחד). שמונה (8%) מתוך 95 החולים שהמשיכו לקבל מונותרפיה עם דלוטגרוויר חוו כשלון וירולוגי כאשר בכולם היו רמות טיפוליות של התרופה בדם. בשלושה (38%) מתוך שמונה חולים אלו התגלו מוטציות הקשורות בעמידות בגן לאינטגראז. על פי פרוטוקול שנקבע מראש, גילוי מוטציות אלו גרם להפסקת השתתפות במחקר.
ממצאי המחקר מדגימים כי מונותרפיה עם דולטגרוויר אינה נחותה לעומת שילוב ART לאחר 24 שבועות. עם זאת, כשלון וירולוגי המשיך להתרחש וגרם לעמידות לדולטגרוויר. מסקנת החוקרים היא כי אין להשתמש בדולטגרוויר כטיפול אחזקה בודד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
