• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
ספקטרום הפרעת האלכוהול העוברי

השפעת כולין על התפתחות נוירולוגית בספקטרום הפרעת האלכוהול העוברי

מחקר RCT זה מראה את היעילות הפוטנציאלית של מתן כולין בשיפור ההתפתחות הנוירולוגית של ילדים עם FASD

למרות השכיחות הגבוהה של ספקטרום הפרעת האלכוהול העוברי (FASD), ישנם מעט אמצעים המכוונים להתערב בליקויים הנוירוקוגנטיביים וההתנהגותיים הקיימים בליבת ההפרעה. FASD לרוב נתפש כהפרעה סטטית וקבועה, אך קיימת כיום מגמה לפיתוח אמצעים התערבותיים, תוך שימוש בעקרון הפלסטיות של המוח ובשלבי ההתפתחות הקריטיים שלו. במחקר זה נעשה מעקב ארוך-טווח להערכת האפקטים הנוירו-התפתחותיים של מתן תוספי כולין לילדים עם FASD. המעקב בוצע במשך 4 שנים, לאחר ניסוי יעילות התחלתי.

המחקר ההתחלתי היה ניסוי מבוקר וכפול-סמיות, שבדק את השפעת כולין לעומת פלצבו בילדים בני 2-5 עם FASD.י31 ילדים השתתפו בניסוי (16 קיבלו פלצבו, 15 קיבלו כולין) וכולם נבדקו 4 שנים לאחר שהניסוי הסתיים. הגיל הממוצע במעקב היה 8.6 שנים. האבחנות היו: 12.9% תסמונת האלכוהול העוברי (FAS),י41.9% תסמונת חלקית (partial FAS) ו-45.1% alcohol-related neurodevelopmental disorder. המעקב כלל הערכות אינטליגנציה, זכרון, תפקודים ניהוליים והתנהגות.

הילדים שקיבלו כולין היו בעלי אינטליגנציה בלתי-מילולית גבוהה יותר, יכולת ראיה מרחבית גבוהה יותר, יכולת זכרון עבודה גבוהה יותר, זכרון מילולי טוב יותר ופחות סימפטומי התנהגות של ADHD, בהשוואה לקבוצת הפלצבו. לא נראו הבדלים באינטילגנציה מילולית, זכרון חזות או תפקודים ניהוליים אחרים.

נתונים אלו תומכים בפונטציאל של מתן כולין להתערבות נוירו-התפתחותית בילדים עם FASD, ומדגישים את הצורך במעקב ארוך-טווח על מנת לזהות את האפקטים של טיפול על מסלולים נוירו-התפתחותיים.

מקור: 

Jeffrey R. Wozniak et. al (2020) J Neurodevelop Disord

נושאים קשורים:  ספקטרום הפרעת האלכוהול העוברי,  כולין,  קוגניציה,  מחקרים אקראיים מבוקרים,  מחקר אורך,  מחקרים
תגובות