כ-60% מפצועי המלחמה בשיקום חוו פגיעות של זעזוע מוח בדרגות חומרה שונות. חלקם לא אותרו עם זעזוע המוח בבדיקת CT שגרתית, או שלא נבדקו קודם לכן כלל. במחלקות נוירולוגיות בתי החולים המטפלים בפצועי מלחמה מדווחים על עלייה במספר הסובלים מתופעות נוירולוגיות הכוללות כאבי ראש, בעיות זיכרון, סחרחורות, הפרעות שינה ועוד.
עוד בעניין דומה
פרופ' גל איפרגן, מנהל מערך הנוירולוגיה במרכז הרפואי סורוקה, מספר על עלייה במספר הסובלים מתסמונת פוסט זעזוע מוח (Post-concussion syndrome) או Blast Brain. "במרפאות נוירולוגיות מופיעים לאחרונה מטופלים שחזרו ממילואים, המתמודדים עם קשיים מוכרים, אבל חלקם מתלוננים על כאבי ראש, אחרים מתלוננים על סחרחורות, חלקם על הפרעות שינה וחלקם מתלוננים על בעיות בריכוז. בדיקות ההדמיה שלהם תקינות.
"אצל רובם מיוחסות התופעות לקשיים נפשיים", אומר פרופ' איפרגן, "אבל האמת שונה. התופעות הללו נגרמות כתוצאה מחשיפה לחבלות ראש קלות, לפעמים כאלו שאפילו לא הביאו לפינוי לבית חולים, או כתוצאה מחשיפה להדף פיצוצים.
"ברוב המקרים, התסמונת חולפת לחלוטין תוך חודש עד שלושה חודשים, אבל אצל חלק מהסובלים ממנה נמשכים התסמינים הנוירו-פסיכיאטריים זמן רב וכוללים כאבי ראש, סחרור, הפרעות שינה, הפרעות קוגניטיביות והפרעות נפשיות כמו דיכאון או חרדה".
פרופ' גל איפרגן, מנהל מערך הנוירולוגיה ב"סורוקה". "במלחמה זו, בפעם הראשונה, אנחנו נחשפים אל פגיעות הדף בצורה נרחבת"
פרופ' איפרגן מתאר כיצד "כל הבדיקות תקינות, הנפגעים עוברים מרופא לרופא, ואצל כולם נשמעת אותה תשובה, 'הכל בסדר'. המשפט המפורסם מסרט הקאלט 'צ'ארלי וחצי', 'הוא פצוע קשה, לא יודעים מה יש לו', מעולם לא היה רלוונטי יותר'".
לדבריו, "נוירולוגים אמריקאים נתקלו בתסמונת זו במלחמות באפגניסטן ובעיראק, שהתאפיינו בפגיעות הדף. בארץ נחשפנו אליה בהיקפים קטנים, דווקא בקרב אזרחים שנחשפו להדף נפילות טילים בעיקר במבצע צוק איתן, אך במלחמה זו, בפעם הראשונה, אנחנו נחשפים אליה בצורה נרחבת. גם בקרב אזרחים פצועים שנחשפו להדף טילים וכן בקרב חיילים, שלכאורה לא נפגעו במוחם, אנחנו מוצאים תופעות דומות".
על התופעה מרחיבה ד"ר רחל גרדנר, רופאה נוירולוגית וחוקרת מוח מוכרת בארה"ב עם התמחות בפגיעות ראש בקרב חיילים אמריקאים. ד"ר גרדנר הגיעה לארץ בתחילת המלחמה כדי להתנדב במרכז הרפואי שיבא ולסייע במיפוי פצועים שחוו זעזוע מוח. "רואים במלחמה כאן פתולוגיה זהה לזו של הפצועים השבים מאפגניסטן ומעיראק", היא אומרת.
"כשהגעתי לארץ, שאלתי האם לחיל הרפואה יש הנחיות טיפול ברורות לפגיעות ראש? האם יש מודעות להסתברות הגבוהה של זעזוע מוח בדרגות חומרה שונות? התשובות שקיבלתי אינן מספקות. בניגוד לניסיון הקליני הרב שנאסף בשנים האחרונות בצבא ארה"ב, המודעות בארץ לפגיעות ראש במלחמה היא נמוכה".
ממצאים בבדיקות שעורכים ד"ר גרדנר ורופאים נוירוכירורגים ורופאים פיזיולוגים בקרב הפצועים המאושפזים בשיקום ב"שיבא", בעזרת ערכת CT מיוחדת, מראים כי כ-60% מפצועי המלחמה בשיקום חוו פגיעות של זעזוע מוח בדרגות חומרה שונות. חלקם, כאמור, לא אותרו עם זעזוע המוח בבדיקת CT שגרתית, או שלא נבדקו קודם לכן כלל.
ד"ר גרדנר מסבירה כי האבחון חיוני כדי להתאים את הטיפול. "כשאנחנו מזהים זעזוע מוח, יש לנו הסבר לתסמינים של בלבול, ירידה בזיכרון ותופעות קוגניטיביות שונות. זה מפחית את התסכול ואת חוסר ההבנה של הפצועים. בהסתמך על הניסיון הרפואי בצבא ארה"ב, שמלמד כי מי שחוו זעזוע מוח מועדים יותר לתחלואה נוירולוגית ולהופעת מחלות כמו מיגרנות, פרקינסון, דמנציה מוקדמת ועוד, חשוב שהם יהיו תחת מעקב נוירולוגי מתמשך".
ד"ר רוני אייכל, מנהל המחלקה הנוירולוגית ב"שערי צדק". "חיילים רבים סובלים סובלים מאיבוד הכרה ומתסמינים נוספים שמעידים על זעזוע מוח". צילום: דוברות ביה"ח
גם במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים מדווחים על עלייה בתופעה, כפי שמעיד ד"ר רוני אייכל, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים: "אנחנו נתקלים בחיילים רבים שמגיעים אלינו עם פגיעות של זעזוע מוח, עקב פגיעה של כוח פיזיקלי חזק", הוא אומר. "הם סובלים מאיבוד הכרה ומתסמינים נוספים שמעידים על זעזוע המוח כמו סחרחורות, כאבי ראש, עייפות יתרה, הפרעות קשב וריכוז, ירידה במצב הרוח וקשיים קוגניטיביים ורגשיים.
"הגיע אלי לאחרונה מטופל עם שבר בגולגולת ורסיס במוח, שהשתחרר מטיפול נמרץ יחסית מהר, אבל סובל מעייפות יתרה, מסחרחורות, ממגבלות קוגניטיביות ומהפרעת קשב. תהליך השיקום הנוירולוגי שלו יהיה ארוך", אומר ד"ר רייכל ומציין כי במלחמה הנוכחית היקף פגיעות הראש גבוה מאוד, אך בישראל פועלות רק שתי יחידות לשיקום ראש, בבית לוינשטיין ובמרכז הרפואי שיבא.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
